טבעות מאז ועד עולם
עוד לפני שתשאלו את השאלה, תוכלו לדעת אם מי שעומד/ת מולכם נשוי או לא לפי הטבעת שהוא/היא עונד על אצבעו. כל אשה נשואה עונדת על אצבעה טבעת המורה על העובדה שהיא נשואה. חלק מהגברים גם הם עונדים טבעת נישואים על אצבעם, טבעת שהם מקבלים מהאשה לאחר שהם נתנו לה את הטבעת שלה.
הטבעת היא תכשיט בולט ובעל נוכחות, המונחת על אחת מאצבעות הידיים, שהם בעצם האבר שחשוף בכל מצב, חורף קיץ או שלג – תמיד היד תהיה גלויה ויוכל מי שירצה לראות את הטבעת.
בשנים עברו, היתה הטבעת סמל למעמד חברתי. רק אנשי אצולה היו עונדים טבעת. מלכים ושרים היו עונדים "טבעת חותם" עם שמם עליה, ובה היו חותמים דברי דואר ומסמכים ממשלתיים.
ידועה טבעתו של המלך אחשורוש שבה היה חותם מיוחד: "כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב" – למסמך החתום בטבעת המלך יש תוקף ואין אפשרות להחזירו!
טבעת שלמה המלך
שלמה המלך ביקש שייצרו עבורו טבעת מיוחדת ועליה ביקש לחרוט את המילים "גם זה יעבור" על מנת לזכור תמיד שמצבו הוא זמני, הדברים הטובים והרעים חולפים ועוברים. הטבעת סימלה עבורו את המושג גלגל חוזר בעולם: אין מצב קבוע, הכל יכול להתשנות.
בשנים הבאות, פשט מנהג ענידת הטבעת לכל העם, גברים ונשים היו עונדים טבעות, בכמות ובאיכות שהם מרשים לעצמם, לפי מעמדם החברתי. לאט לאט המשיך הנוהג, עד ימינו, והיום יכול כל אחד להרשות לעצמו לענוד טבעת וכל גבר יכול לקנות לאשתו מתנה טבעת מכסף או מזהב, משובצת אבנים טובות או יהלומים, או אפילו טבעת ממתכת פשוטה, בצבעים וצורות ואבנים צבעוניות.
הטבעת שחתן מעניק לכלתו מתחת לחופה גם היא מקורה במנהגים עתיקים שהשתרשו עד ימינו, והיום אין כלה שנשאת ללא טבעת. הטבעת מסמלת גם את הקשר המעגלי והאין סופי בין בעל לאשתו. כמו שטבעת היא עגולה, אין לה התחלה ואין לה סוף, כך הקשר הוא תמידי וחזק, וכך הנאמנות שבני הזוג נודרים לשמור אחד לשני.